דהן נ' מיסטר עוף בע"מ ואח'

החלטה

החלטה זו ניתנת על ידי ביחס לצו מניעה זמני אשר ניתן על ידי במעמד צד אחד ביום 14.3.13 ואשר עליו הגיבה המשיבה מס' 2 בכתב והתקיים דיון בתאריך 20.3.13, שלאחריו אפשרתי לצדדים להשלים סיכומים בכתב אשר הוגשו.

החלטה זו ניתנת על ידי במסגרת הסעדים הזמניים בלבד.

ביום 14.3.13 התייצב ב"כ המבקש במעמד צד אחד וביקש צו המורה על עיכוב ועל איסור הוצאת מטלטלין אשר כבר הוחל בהוצאתם מרח' קק"ל 4 ק. אתא (חצריה של המשיבה מס' 1 – חב' מיסטר עוף בע"מ), וזאת לאחר שהמשיבה מס' 2 (ששמה כלל לא הוזכר בבקשה המקורית) פעלה מכוח צו הוצל"פ מבימ"ש השלום בת"א להוצאת מטלטלין להבטחת פס"ד שניתן לטובתה, כנגד המשיבה מס' 1.

הבקשה הוגשה בכתב יד, במהירות, לאור דחיפות הזמן והצורך במתן החלטה דחופה (כך ציין עו"ד פרץ המייצג את המבקש) והוגשה כנגד המשיבה מס' 1 – מיסטר עוף בע"מ, ומשיב מס' 2 היה עו"ד מועתז ג'אבר, שהינו בא כוח המשיבה 2 נשוא החלטה זו.

יצויין ויודגש, כי לא היה כל מקום לקבל החלטה נגד עו"ד מועתז ג'אבר וכעולה מהחלטתי מפרוטוקול הישיבה מיום 20.3.13, בוטל כל צו שניתן כנגדו.

לגופם של דברים הסביר המבקש כי לא ידע מי הגורם, אשר פעל להוצאת הציוד מחצרי מיסטר עוף בע"מ וכי ניסיונותיו לקבל אינפורמציה או לשוחח עם עו"ד מועתז נכשלו ולכן הפנה בחוסר ידיעה את הצו אליו.

לטענתו הוא אוחז בפס"ד שניתן כנגד סילוק ידה של המשיבה מס' 1 מן החצר. פסה"ד ניתן ע"י כב' השופטת אטיאס ואולם לא בוצע, לאחר שנחתם שטר חוב ע"י נציגי המשיבה מס' 1 לטובת הבטחת סכום שכירות אותו חבה המשיבה מס' 1 למבקש אלי דהן.

לטענתו, היה על המשיבה מס' 1 לרשום שעבוד אצל רשם החברות ומהלך זה היה באחריותה.

במעמד הישיבה מיום 20.3.13 הופיע ב"כ המשיבה 1 עו"ד נחלה ונציג המשיבה מס' 1 מר אמיר בשותי, אשר העיד כדלקמן: "המסמך נחתם בעקבות חוב לדמי שכירות לבעל הנכס. את השעבוד שלחתי בעצמי לחיפה לרשם המשכנות. אני שלחתי לפני שבוע".

עו"ד נחלה עצמו מסר במעמד הישיבה לעו"ד מועתז את הבקשה שהגישה המשיבה מס' 1 לביטול פסה"ד שניתן נגדה בהעדר הגנה ומכוחו פעלה המשיבה מס' 2, מר אלי בר לב בע"מ, אשר פתחה את תיק הוצל"פ למימוש פסה"ד.

עוד יש לציין, כי במעמד ישיבה זו ולבקשת המשיבה 2, הוריתי על הפקדה כספית של 15,000 ₪ להבטחת הוצאותיה של המשיבה 2 (אשר טענה בפועל להוצאות גבוהות הרבה יותר עקב סיכול ההליך), היה והצו יבוטל.

סכום זה אכן הופקד בפועל.

הצדדים השלימו כאמור את טיעוניהם בכתב בסיכומים.

בסיכומיו חוזר המבקש על טענותיו ומוסיף בסעיף 14: "המשיבה 2 אוחזת בפס"ד שניתן בהעדר כנגד המשיבה 1, שהיא אינה החייבת, אולם ניתן נגדה פסק דין בשל דיני הרמת מסך בעוד היא אינה החייבת העיקרית. פס"ד זה לא היה בידיעת המשיבה 1 ובקשה לביטול פס"ד הוגשה ע"י המשיבה 1 ...".

לטענת המבקש, בתחרות שנוצרה בין הזכויות, דהיינו בין זכות המבקש לזכותה של המשיבה מס' 2, הרי בידי המבקש עיקול ברישום הקודם לזה של המשיבה 2 וכן מסמך שעבוד מטלטלין לטובת המבקש.

המסמך נערך ונחתם ע"י המשיבה 1 ועל די בעליה מר אמיר בשותי. גם אם לא נערך רישום השיעבוד, עצם חתימה על המסמך ע"י מר בשותי והעובדה שניתן לרשום את השיעבוד בתקופה של 21 יום מעידה על תקיפותו.

המבקש דוחה כל טענה שעלתה בטיעוני המשיבה 2 להברחת נכסים או שיתוף פעולה עם המשיבה מס' 1 ומדגיש כי השיעבוד לא נוצר ע"י המשיבה מס' 1 בלבד אלא ע"י מר בשותי עצמו כחייב ומשכך חלים כאן גם דיני הקניין והמסמך גם יוצר זכות קניינית הקודמת לעיקול וכן המחאת זכות.

המשיבה 2 בסיכומיה חוזרת על עמדתה ומדגישה בפתח הדברים, כפי שציין בא כוחה בישיבה מיום 20.3.13, כי בפועל אין בידי המבקש כל מסמך תקף או מסמך שיכול להיות תקף, המעיד על שיעבוד כלשהו על נכסים של המשיבה 1 לטובת המבקש.

אין ברשותו כל פס"ד מחייב בעוד בידי המשיבה 2 פס"ד שהפך לחלוט, בגינו נפתח תיק הוצל"פ וניתן צו הוצאת מעוקלים.